הימצאות בטיפול רפואי דורשת מתן אמון במטפל, והיענות לטיפול מתוך הנחה לפיה השיח, המגע והחשיפה הכרוכים בכך, הם נחוצים ונגזרים מצרכים רפואיים. במקרה בו בוחר המטפל לנצל את המפגש בינו לבין המטופלת לשם מתן מענה לצרכיו המיניים של המטפל, יהווה הדבר עבירה פלילית.
המסגרת החוקית הקובעת כי מדובר בעבירה היא החוק למניעת הטרדה מינית, אשר משרטט את ההגנה על החלה על מטופלים, את החובות המוחלטות החלות על מטפלים ואת הכלים הנתונים בידיהם במידה שיוטרדו לשם ענישת המטפל, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.
מהי הטרדה אסורה?
הטרדה היא מונח כללי אשר מתייחס למצב שבו נפגעת שלוות חייו של אדם כתוצאה ממעשה של גורם אחר, הוא הגורם המטריד. ישנן מספר סוגים של הטרדות האסורות בחוק, בהן האיסור על הטרדה באמצעות הטלפון, איסור על הטרדה על ידי התחקות אחר אדם ופגיעה בפרטיותו וכן איסור הטרדה על רקע מיני.
האיסור הנוגע להטרדה על רקע מיני הפך לדבר חקיקה עלי ספר רק בשנת 1998 תוך התאמת המציאות החוקית לרוח התקופה. כך, הכיר המחוקק לראשונה בכך שדי באמירות בעלות אופי מיני בלבד, ללא מגע או כפייה פיזית, על מנת להטריד את שלוות חייהם של כל גבר או אישה, וקבע את שיגורן של אמירות אלו כעבירה פלילית.
מה ההגדרה של הטרדה מינית?
נקודת המוצא של החוק למניעת הטרדה מינית הוא יצירתו של מרחב בטוח לנשים וגברים מפעולות של אחרים בעלות אופי מיני. החוק מונה מגוון סוגים של התנהגויות אסורות המהוות הטרדה, כאשר המרכזיות שבהן הן אלו:
- שיגור הצעות בעלות אופי מיני באופן חוזר ונשנה, גם לאחר שהנמען להצעות אלו ביקש מהמציע לחדול מכך.
- שיגור התייחסויות בעלות אופי מיני באופן חוזר ונשנה, גם לאחר שהנמען להצעות אלו ביקש מהמציע לחדול מכך.
- התייחסות מבזה הנוגעת למיניותו, מינו או נטייתו המינית של אדם.
- פרסום סרטון המתמקד במיניותו של אדם, ללא הסכמתו.
ניתן לראות שחלק מההתנהגויות מוגדרות כהטרדה מינית רק כאשר המטריד ממשיך לשגר הצעות או התייחסויות מיניות לאחר שהתבקש להפסיק זאת. עם זאת, החוק קובע כי בסיטואציות מסוימות חל איסור על הצעת הצעות בעלות אופי מיני או שיגור התייחסויות בעלות אופי מיני באופן מוחלט, ולא נדרשת הבעת סלידה או מחאה מצד הגורם המוטרד. אחת מאותן סיטואציות היא טיפול רפואי.
על איזה סוגי טיפולים רפואיים חל החוק?
החוק למניעת הטרדה מינית פורש את תחולתו על מגוון רחב של סיטואציות טיפוליות בהן טיפול נפשי, טיפול רפואי רגיל מכל סוג שהוא לרבות טיפול שיניים, טיפול בבית חולים, טיפול על ידי רופא בקהילה וכן טיפול פארא רפואי. החוק קובע כי הגורמים הבאים במגע עם מטופלים נדרשים להימנע מכל אמירה או התייחסות בעלת אופי מיני כלפיהם במסגרת הטיפול.
מה הכלים הנתונים בידי מי שהוטרד מינית בטיפול רפואי?
החוק למניעת הטרדה מינית מקנה מספר כלים חיוניים עבור מי שמצא עצמו מוטרד במסגרת טיפולית. ראשית, הטרדה מינית מהווה עבירה פלילית שהעונש בצדה הוא עד 2 שנות מאסר לצד אפשרות הטלת פיצוי. במרבית המקרים גובה הפיצוי אותו מטילים בתי המשפט בהליכים פליליים מסתכם בכמה אלפי שקלים. כמו כן, קובע החוק כי הטרדה מינית על ידי מטפל מהווה עוולה אזרחית.
העובדה כי הטרדה מינית מוגדרת עוולה אזרחית, נותנת בידי המוטרד את האפשרות להגיש כנגד הפוגע תביעה אזרחית בהליך המצוי כולו בשליטתו. מדובר בדבר חקיקה בעל חשיבות רבה, שכן חובת ההוכחה החלה במשפט הפלילי הינה נוקשה יותר מזו החלה במשפט אזרחי, ופעמים רבות עצם אי הגשת כתב אישום על ידי המדינה נובע מקושי ראייתי.
מה גובה הפיצוי אותו ניתן לפסוק למי שנפגע מהטרדה מינית על ידי מטפל?
הגדרתה של הטרדה מינית בטיפול רפואי כעוולה אזרחית, מאפשרת הגשת תביעה לפיצוי גבוה ללא הגבלה. במקרה כזה, יכול התובע להיעזר בהוראה ייחודית המצויה בחוק ולפיה ככל שתוכח הטרדה מינית מצד הנתבע, באפשרות בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי של עד 120,000 ₪ מבלי צורך בהוכחת נזק.
התמודדות מול הטרדה על ידי מטפל – הכלי הפלילי והכלי האזרחי
הטיפול בעבירה פלילית אמנם מתחיל בדרך כלל בתלונתו של הנפגע למשטרה, אולם מי ששולט בהליך ומחליט האם להעמיד את הפוגע לדין היא המדינה ולא הצד הנפגע.
כך, ככל שאדם ביצע הטרדה במסגרת טיפול והועמד לדין, תוטל עליו סנקציה עונשית מהתחום הפלילי. לצד זאת, בידי הנפגע האפשרות להגיש תביעה אזרחית, בשים לב לאפשרותו לזכות בפיצוי של עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק.