תופעת ההטרדות המיניות נמצאת סביבנו באופן שכיח. אין לה גבולות גאוגרפיים, תרבותיים ודתיים. כולם 'חשופים' וכולם יכולים להיפגע.
בחוק למניעת ההטרדות המיניות, ישנן מספר הוראות חוק חשובות שעשויות לעשות 'סדר' במקרה של פגיעה ועמידה לפני החלטה האם להגיש תלונה.
מהי מטרת החוק?
סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, מבהיר את מטרתו של החוק. "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".
על אף שישנם דברים "מובנים מאליהם", הטרדות מיניות קיבלו חותמת חוקית. ההחלטה לחוקק את החוק היא המשך של מגמה לפעולות אקטיביות למניעת ההטרדות, כעשור לפני חקיקתו, נחקק חוק האוסר הטרדות מיניות בעבודה (חוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
מניעת הטרדות מיניות בעבודה
בחוק למניעת הטרדה מינית מובא תיקון חשוב לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. תיקון מספר 5,
"במסגרת יחסי עבודה לא יפגע מעביד או ממונה מטעמו, בעובד או בדורש עבודה בענינים המנויים בסעיף 2 או בכל דרך אחרת, כאשר מקור הפגיעה הוא אחד מאלה".
משום שמדובר בחוק שעוסק במניעת הטרדות מיניות ותו לו, הוא מבצע תיקונים לחוקים ישנים יותר שבהם היו חלקים שעסקו בנושא. התיקונים נועדו ועוזרים לאחד את כלל החובות תחת מקום אחד.
במסגרת הטרדה מינית בעבודה, יהיה מחויב המעביד או האדם שנשלח מטעמו (כל עובד אחר בחברה) להוכיח כי אינו פגע באותו אדם. כאשר מדובר בהטרדות מיניות בסביבת עבודה, אין צורך בהצעות או אמרות 'חוזרות' ומספיק כי התרחשה פעם אחת בלבד.
אחריות המעסיק בתחום ההטרדות המיניות
סעיף 7 לחוק מגדיר את אחריותו של המעסיק להתנהלות בסביבת העבודה ששייכת לו. זאת בכדי לצמצם ולמנוע התנכלויות או הטרדות ביחסי העבודה שמקיים, בין מעובדיו ובין ממונה מטעמו.
'אמצעים סבירים', זוהי הגדרת המחויבות של המעסיק לפעול בנושא. זה כולל בין היתר, הגדרת נוהל קבוע למעוניינים להגיש תלונה בשל הטרדה ואו התנכלות מינית בעבודה שנגרמה לפי האמור בחוק.
על המעסיק לטפל בצורה יעילה במקרים ששמע וידע עליהם. חלק מכך דורש ממנו לקדם את טיפולם כדי למנוע התיישנות וכך כלל המעורבים יוכלו למצות את דינם. בין אם שהפוגע יקבל את עונשו ובין הנפגע שיקבל דין צדק ופיצוי הולם.
במידה ולבעל עסק ישנם יותר מעשרים וחמישה עובדים, הוא מחויב לייצר תקנון רשמי שמכיל את ההוראות העיקריות בחוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות במסגרת העבודה. באמצעותו יפרסם את כלל המידע החיוני בנושא.
עונשים ופיצויים בחוק למניעת הטרדה מינית
סעיף 5 לחוק מגדיר את העונשים שצפויים לאדם שיואשם בעבירה של הטרדה מינית. אדם שהטריד מינית, דינו מאסר של שנתיים. מדובר בעונש דומה לאדם שפוגע בפרטיות של זולתו במכוון לפי חוק להגנת הפרטיות.
בנוסף, כאשר מדובר בהתנכלות, העונש יהיה מאסר של שלוש שנים. כמו כן, משום שמדובר בעוולה אזרחית, סעיף 6 לחוק מגדיר כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים נוספים עבור הנפגע.
הסכום אותו רשאי לקבוע הוא 120,000 שקלים ולא יותר מכך. הסכום יינתן ללא הוכחת 'נזק' מצידו של הנפגע. בנוסף, הסכום יתעדכן כל שנה בהתאם למדד החדש ויעודכן ברשומות של מדינת ישראל.
שילוב ראוי בצבא הגנה לישראל
סעיף 2 מציין את כלל ההגדרות הנדרשות לחוק, ובניהם המושג "בשרות". הטרדות מיניות לא פוסחות על אף מקום ואף מרקם חברתי. כך גם ביחידות שמוגדרות 'כוחות הביטחון' במדינת ישראל.
לאור העובדה שהיחסים במקומות אלה הם סביב השעון וצמודים במיוחד, החוק לא פוסח עליהם. ניסיון רב שנים מוכיח שההטרדות המיניות נמצאות בארגונים אלה בשלל צורותיהן, בין אם כיחסי מרות, הטרדות מיניות וגם פגיעה מינית פיזית.
הטרדות מיניות הן עוולה אזרחית, ואין לה מקום בחברה שלנו. מעבר לכך שהמדינה עושה כל שביכולתה כדי לייצר ולבסס הרתעה, שתוביל להפחתה משמעותית בפגיעות של הטרדה מינית, לנו כאזרחים יש כוח משמעותי בעזרה לנפגעים.
ערנות סביבתית וחברתית תוכל להציל נפשות רבות. במידה וזיהינו שיח מיני ומטריד שמתפתח בתחבורה ציבורית ועזרנו לסיימו, או שאנחנו יודעים על עובד במשרד שמרגיש מוטרד מהבוס בשל נטייתו המינית ודאגנו להבהיר זאת למטריד.
כך באמצעות שילוב של חוק מחייב וחובות אזרחיות נוכל להוביל לסביבה נעימה יותר עבור כולנו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר