הטרדה מינית היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית. היא עשויה להוות מניע בעל משקל מספק על מנת להפסיק כהונה של אדם במשרה ציבורית או לפטר אדם המועסק במקום פרטי, והיא מסייעת ביצירת נורמות הולמות ומכבדות במגוון מקומות עבודה, חינוך ובארגוני השירות למיניהם הפועלים במדינת ישראל.
לצד החובה החלה על כל אדם להימנע מהטרדה והזכות של מי שהוטרד לנקוט בהליכים מסוימים כלפי המטריד, נשאלת השאלה האם יש גורם נוסף שעליו חלות חובות למניעת הטרדה וטיפול בה, אף שאינו צד למשוואה בה יש מטריד בצד אחד ומוטרד בצד השני. סוגיה זו זוכה למענה ישיר במקרים של הטרדה מינית במקום העבודה.
איזו התנהגות נחשבת להטרדה מינית?
החוק למניעת הטרדה מינית, הינו חוק פורץ דרך שנחקק לקראת סוף שנות התשעים והביא לידי קץ שנים של קושי לתחום ולכלול התנהגויות לא ראויות על רקע מיני. הוא עושה זאת על ידי הגדרת מגוון רחב של התנהגויות כאסורות ואשר מהוות עבירה פלילית של הטרדה מינית. אלו עיקריהן:
- שיגור הצעות בעלות אופי מיני.
- שיגור התייחסות בעלת אופי מיני.
- אמירות מבזות הנוגעות למיניות או נטייה מינית.
- הפצת סרטון בעל אופי מיני ללא הסכמת הדמות שמופיעה בסרטון.
האם יש דין מיוחד ביחס להטרדות מיניות במקום העבודה?
החוק מייחס חומרה יתירה למקרים שבהם ההתייחסויות או ההצעות בעלות אופי מיני נאמרות במסגרת יחסי מרות במקום העבודה. הטרדה מצד אדם כלפי עובד המצוי בכפיפות אליו היא אסורה בתכלית, בעוד שבמערכת יחסים שוויונית, האיסור מתגבש רק במקרה של הצעות חוזרות ונשנות לאחר בקשת המוטרד כי המציע יחדול מהצעותיו או התייחסויותיו.
לצד האיסור המתייחס באופן ייחודי ליחסי מרות בעבודה, מחיל החוק חובה נפרדת על מעסיקות ומעסיקים. חובה זו מורה להם לוודא כי במקום העבודה תישמר אווירה מכבדת ונטולת התנהגויות מטרידות. זאת או על ידי נקיטת פעולות שיבטיחו זאת על ידו, או על ידי מינוי ממונה מטעמו במקום העבודה אשר יהיה אמון על כך.
מה הן חובותיו של מעסיק למניעת הטרדה מינית?
החובה אותה מחיל החוק על מעסיקים למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה, אינה נקובה באופן ערטילאי, אלא זוכה לפירוט וחיוב בנקיטת מספר צעדים אופרטיביים במסגרת סעיפי החוק. כך למשל, קובע החוק כי על המעסיק לקבוע ולהפיץ דרך יעילה ובטוחה עבור עובדיו שבה יוכלו להגיש תלונה על הטרדה מינית.
בנוסף, לפי לשון החוק, אדם המעסיק מעל 25 עובדים בארגון בראשו הוא עומד, נדרש לפרסם תקנון המפרט בצורה פומבית וברורה את הוראות החוק והדרכים להגיש תלונה במקרה של הטרדה במקום העבודה. זאת כמובן לצד החובה הכללית למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה תחת אחריותו.
מה המשמעות של אי עמידת המעסיק בחובותיו לפי החוק?
החובות המוטלות על המעסיק לטפל בתלונות על הטרדה מינית במקום העבודה, ובמקרים הנדרשים אף לפרסם תקנון, מכילות בצידן גם הוראות עונשיות. כך, מי שלא עמד בחובותיו ולא טיפל כראוי במקרה של הטרדה מינית שבוצעה במקום עבודתו יהיה אחראי בנזיקין במקרה של הטרדה מינית שבוצעה כלפי עובד או עובדת המועסקים על ידו.
הוראה זו היא בעלת משמעות כלכלית רבה, שכן החוק קובע כי אדם הנפגע מהטרדה יכול לזכות בפיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. כמו כן, אי פרסום תקנון, הוראה בה מחויב כאמור מי שמעסיק מספר רב של עובדים, הינה עבירה פלילית שהמורשע בגינה עשוי להתחייב בקנס מתמשך ומצטבר העשוי להגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
הטרדה מינית – החובה למניעתה חלה גם על מעסיקים
מקומות עבודה הן כר פורה להטרדות מיניות של בכירים כלפי הכפופים להם. על מנת להתמודד מול תופעה זו, החוק למניעת הטרדה מינית יצר שינוי תפיסתי לא רק ביחס לדרכי ההתנהגות המצופה מכל אדם, אלא גם ביצירת חובות כלפי מי שאינו מבצע כל הטרדה בעצמו, אולם מצוי בידיו הכוח למנוע אותה – המעסיק. אי עמידת המעסיק בחובותיו עשויה להעמידו בפני חבות בפלילים וחבות בפיצויים בהליכים אזרחיים.