החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 חוקק מתוך רצון להגן ולשמור על כבוד האדם, על גופו, על זכותו של כל אדם על גופו ועל נטייתו המינית.
בסופו של דבר, ראיית האדם "במרכז" היא אשר הנחתה את המחוקק בחוקקו את החוק. על מנת לשמור על כבוד האדם בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית, קבע המחוקק מגוון של עונשים, ואף יותר מכך.
מהי הטרדה מינית?
החוק למניעת הטרדה מינית, מגדיר הטרדה מינית בתור :
- סחיטה בעלת אופי מיני.
- התבטאויות או הצעות בעלות אופי מיני, כאשר הניצע אינו מעוניין בהן ואף מבהיר שהוא לא מעוניין בהם.
- פרסום של תמונות בעלות אופי מיני של אדם אחר, ללא הסכמתו.
- התבטאות פוגענית בעלת אופי מיני. לדוגמא: התבטאות שנועדה להשפיל אדם אחר על רקע העדפה מינית, נחשבת בתור הטרדה מינית.
- עבירה של מעשה מגונה, שהיא עברה נפרדת, מוגדרת גם היא בתור הטרדה מינית. מעשה מגונה הוא מעשה שנעשה לשם השפלה או ביזוי או גירוי מיני כלפי אדם אחר.
מכוח תכליתו של החוק למניעת הטרדה מינית, קובע החוק כי במקרים מסוימים, התבטאות או הצעה בעלת אופי מיני תיחשב כהטרדה גם אם המוטרד לא הראה חוסר רצון או התעניינות.
כך לדוגמא במקרים שבהם מדובר במערכת יחסים בין עובד למעביד, בין מטפל למטופל, בין מרצה לסטודנט, בין פגוע נפש למטפל, ועוד. זאת משום שמדובר במערכות יחסים שמראש מעמידות את הנפגע, בעמדת חולשה שמקשה עליו לסרב ולהתנגד.
מהי התנכלות?
החוק למניעת הטרדה מינית, מגדיר התנכלות בתור "פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית". לדוגמא, פגיעה באדם והשפלתו באופן תכוף, מוגדרת בתור התנכלות. דוגמא אחרת היא למשל פגיעה בזכותו של עובד, על רקע מיני, באופן החוזר על עצמו, היא גם כן התנכלות.
האם יש הוראות מיוחדות לגבי הטרדה מינית במקום העבודה?
התשובה היא בחיוב. מתוך הבנה מצערת שחלק גדול מאוד ממעשי ההטרדות המיניות נעשות במקום העבודה, קובע החוק מספר הוראות המחייבות את המעסיק לפעול נגד הטרדה מינית, ולטפל בהטרדה מינית ללא כל דיחוי.
החוק מטיל על המעסיק את החובות הבאים :
- על המעסיק לקבוע נוהל מסודר לטיפול בתלונה על הטרדה מינית.
- על המעסיק לטפל באופן מיידי במעשה של הטרדה מינית.
- חל על המעסיק איסור לפגוע בעובד שהתלונן או הגיש תביעה בגין הטרדה מינית.
- מעסיק שמעסיק מעל 25 עובדים, חייב לתלות שלט ברור המציג את הנוהל בדבר טיפול בהטרדה מינית, ואת עיקרי הוראות החוק. החוק מגדיר זאת בתור "תקנון".
- מעסיק שלא מפרסם תקנון, חשוף לעונש בדמות קנס, שכן מדובר בעבירה פלילית.
- בנוסף, החוק קובע שעובד שהוטרד במקום העבודה, יכול לתבוע גם את המעסיק. כדי לסייע למי שהוטרד מינית במקום העבודה, קובע החוק כי הנטל להוכיח שפעל כשורה כדי למנוע הטרדה מינית ולטפל באירוע של הטרדה מינית, מוטל על המעסיק ולא על העובד.
מה העונש על הטרדה מינית?
העונש על הטרדה מינית מכוח החוק נע בין מספר דרגות, כדלקמן :
- העונש על הטרדה מינית בנסיבות של הצעות בעלות אופי מיני, התייחסות מינית כלפי אדם אחר, או התבטאות מינית כלפי אדם אחר על רקע נטייה מינית, עומדת על שתי שנות מאסר.
- העונש על פרסום קלטת או תצלום של אדם אחר ללא הסכמתו, המתייחסת למיניותו, עומד על חמש שנות מאסר. שכן מדובר בעבירה חמורה יותר, שגם מהווה עבירה של פגיעה חמורה בפרטיות.
- העונש על התנכלות, בהתאם לחוק עומד על שלוש שנות מאסר.
- העונש של מי שגם ביצע עבירה של הטרדה מינית, וגם התנכל למי שהוא הטריד מינית, עומד על 4 שנות מאסר, שזהו העונש החמור ביותר- ובצדק. שכן מדובר בנסיבות מאוד מחמירות, המגלמות גם חוסר מוסריות, וגם פגיעה קשה באדם אחר.
האם ניתן לפעול נגד מטריד מינית גם במישור אזרחי ולא פלילי?
התשובה היא בחיוב, שכן החוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לנפגע הטרדה מינית, אפשרות גם להגיש תביעה אזרחית. יותר מכך, החוק מאפשר ומקל על נפגע הטרדה מינית, בכך שהוא מקנה אפשרות להגיש תביעה מבלי להוכיח נזקים, עד לסכום של 120,000 ₪. עם זאת, מי שהוטרד מינית, ויכול להוכיח שנגרמו לו נזקים בין פיזיים או נפשיים, יכול להגיש תביעה בסכום גבוה בהרבה.
לסיכום
הטרדה מינית יכולה להיות בכל מקום, הטרדה מינית במקום העבודה, הטרדה מינית בצבא, וכו'. החוק למניעת הטרדה מינית נועד להכווין התנהגות, וליצור מרחב אישי וציבורי נעים יותר, לא בכדי קבע המחוקק עונשים חמורים מאוד, אפילו על התבטאויות.