מהי חקירה באזהרה ומה השלכותיה? (מדריך משפטי)

חקירה באזהרה היא שלב מהותי ביותר עבור שני הצדדים המרכזיים להליך הפלילי – המדינה מצד אחד אשר מיוצגת על ידי גופי החקירה הפועלים בשמה, והנחקר מן הצד השני. שלב זה מייצג לרוב התנגשות של אינטרסים, כאשר האינטרס של המדינה הוא לקבל מידע מפליל מהנחקר, בעוד שהאינטרס של הנחקר הוא לא להפליל את עצמו.

האינטרס של המדינה מבוסס על מעמדה הרם של הודאה באשמה בשלב החקירה, כראיה בעלת פוטנציאל להביא להרשעת החשוד בבית המשפט, ללא צורך בראיות תומכות חזקות במיוחד. למול אינטרס זה, על כל נחקר להכיר את הדרכים למיצוי התוצאה המיטבית מהחקירה באזהרה עבורו.

מהי חקירה באזהרה ומה ההבדל בינה לבין מתן עדות?

המילה אזהרה מתייחסת לחובה המוטלת על רשויות האכיפה להזהיר חשוד כי הוא מתבקש לענות על שאלות ביחס לעניין בו הוא חשוד כמבצע עבירה. זאת, על מנת שהנחקר יהיה מודע לכך שהוא עשוי להפלילי את עצמו במהלך החקירה, בשל העובדה כי הודאת חשוד בביצוע עבירה היא מהראיות החזקות ביותר לצורך הרשעת אדם בהליך פלילי.

לעומת חקירה באזהרה, מתן עדות ללא אזהרה – הקרויה גם עדות פתוחה – נגבית מבלי שקיים חשד כנגד העד. מסירת העדות היא חובה חוקית ולא ניתן לחמוק ממנה. יתרה מזו, על פי החוק במדינת ישראל, אדם נדרש לא רק להתייצב למתן עדות אלא גם למסור תשובות אמת לשאלות החוקר, למעט במקרה בו הנחקר סבור שיהיה במתן תשובה מסוימת פרט אשר עשוי להפלילו.

מה כוללת חקירה באזהרה?

שלב החקירה עצמו מתחיל בהכנסת הנחקר לחדר חקירות המצוי בתחנת משטרה, אם כי בנסיבות מסוימות ניתן לערוך את החקירה במקום אחר. חדר חקירות מאובזר לרוב במצלמה גלויה או נסתרת אשר מתעדת את החקירה מרגע הפעלתה על ידי החוקר ועד לכיבויה. תחילת החקירה מתבצעת על ידי החתמת החשוד על טופס זכויות בו הוא נדרש לאשר כי הוא מודע למכלול זכויותיו כנחקר.

לאחר מכן, באפשרות החשוד להתייעץ עם עורך דין או להתחיל ישירות בחקירה. מהלך החקירה עצמה כולל שאילת שאלות מצד החוקר וקבלת מענה עליהן מצד הנחקר. באפשרות הנחקר להשיב על השאלות או להימנע ממענה עליהן. מהלך החקירה, לצד תיעודה החזותי, מתועד על ידי החוקר במסמך מממוחשב, כאשר בתום החקירה, מודפס המסמך והנחקר מתבקש לחתום עליו ובכך לאשר את תוכנו.

מה הזכויות של החשוד בעת חקירה באזהרה?

חשוד הנחקר באזהרה הוא מי שיש ראיות מסוימות כנגדו כי ביצע עבירה. לצד הצורך בחקירתו ומיצוי הדין עמו, יש לו מגוון זכויות הנגזרות מכוח החוק, ומאפשרות לו לגשר על פערי כוחות בינו – אדם ללא ידע בדיני ראיות ומשפט פלילי, לבין רשויות האכיפה אשר עוסקות בכך על בסיס יומי. העיקריות שבזכויות הנחקר הן אלו:

• זכות היוועצות עם עורך דין – לכל נחקר זכות להתייעץ עם עורך דין פלילי טרם תחילת החקירה, ולקבל ממנו מידע מקצועי שינחה אותו במהלך חקירתו.
• זכות להימנע מהפללה עצמית – בשונה מעד, לנחקר באזהרה הזכות לשתוק בחקירתו ביחס לכל שאלה שיישאל על ידי חוקריו.
• זכות נוכחות אדם קרוב – כאשר מדובר בנחקר עם מוגבלות נפשית או שכלית, יש לו הזכות לנוכחות של אדם קרוב שיהיה נוכח לצדו במהלך חקירתו.
• זכות לחקירה בשפת הנחקר – החוק קובע כי חקירת חשוד באזהרה תיעשה בשפה שהחשוד דובר אותה, ועל המשטרה לדאוג לנוכחות מתורגמן בחקירה.

מה ההשלכות של חקירה באזהרה?

חקירה באזהרה היא השלב בו מוטחים החשדות המרכזיים למול החשוד, והוא בתורו נדרש להכריע האם להגיב להם ובאיזה אופן. שלב זה הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על יכולת הנחקר לשנות את גרסתו בהמשך, שכן פעמים רבות יעדיף בית המשפט את תוכן הגרסה הראשונה, ולא את תוכנה של גרסה כבושה בעלת פרטים שונים שנמסרה מידי החשוד בשלב מאוחר יותר.

חקירה באזהרה – שלב קריטי בהליך הפלילי

שתי הסכנות העיקריות במסירת גרסה במהלך חקירה באזהרה באופן לא מושכל, הוא הקושי להעלות בהמשך גרסה שונה, לצד האפשרות שהפרטים שנמסרו על ידי הנחקר הינם בעלי פוטנציאל מפליל. על מנת להימנע מגרימת נזקים בחקירה שיהיו בעלי השלכות הרות גורל, חשוב להכיר ולמצות את מכלול הזכויות הנתונות לחשוד שהעיקרית בהן היא הזכות להתייעץ עם עורך דין.

*הערכתנו לעו"ד נמרוד חיים הראל, על תרומתו בהבאת התוכן לפרסום.