החוק למניעת הטרדה מינית בישראל

בעבר התבטאות מינית כלפי אדם אחר או התייחסות למיניות של אדם אחר, היו מקבלות לכל היותר יחס של "התנהגות לא הולמת". כיום, מדובר באיסור פלילי, ואף בהתנהגות שמקימה עילה לתביעה אזרחית. זאת בשל חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998.

מטרתו של החוק, מנויה בסעיף 1, והיא "לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים". מדובר בעצם בחוק שנועד לבצר ולשמר את כבוד האדם, חירותו, ואת זכותו של כל אדם על גופו.

מהי הטרדה מינית?

סעיף 3 לחוק מונה רשימה ארוכה מאוד של התנהגויות אסורות, העולות בגדר הטרדה מינית, כדלקמן:

– החוק אוסר על סחיטה באיומים, כאשר הסחיטה מתבטאת ברצון למעשה בעל אופי מיני.

– עבירה פלילית של מעשים מגונים, מוגדרת במקביל גם כהטרדה מינית.

– מי שמציע הצעות מיניות מספר פעמים, והצד השני מסרב ומבהיר לו שאינו מעוניין, אז "המציע" מבצע הטרדה מינית. למשל, אם גבר מציע לאישה "לשכב עמו", מספר פעמים, והאישה מסרבת, הרי שהוא מטריד אותה מינית.

– השפלה מינית בעלת אופי מיני. לדוגמא: אם מישהו משפיל או מקלל אדם בשל נטייה המינית.

– פרסומים של תמונה בעלת אופי מיני, כמו למשל צילום של "איברים מוצנעים" מהווה מעשה של הטרדה מינית.

החוק קובע כי לשם גיבושה של "הטרדה מינית" בנסיבות של הצעות בעלות אופי מיני, הצד השני צריך להראות שהוא "לא מעוניין". עם זאת, החוק קובע מספר מקרים שבהם לא מוטלת על הצד השני חובה לסרב באופן מפורש לאותן הצעות, אלא שדיי בעצם ההצעות, כדי להוות הטרדה מינית, לדוגמא :

– כאשר מדובר בקטין או אדם עם מוגבלות.

– כאשר מדובר בהצעה המופנית למטופל.

– כאשר מדובר בעצה המופנית לאדם הכפוף למציע, במסגרת יחסי עבודה.

– לתלמידים ולסטודנטים, כאשר המציע הוא מורה או מרצה.

– לאנשים בעלי מוגבלות נפשית.

– כאשר מדובר באיש ציבור, המפנה הערה כזו לאזרח התלוי בו. זהו אגב תיקון שהוכנס ממש לאחרונה לחוק.

בכל אותן נסיבות, מי שמקבל את ההצעה "המינית", הוא מישהו שתלוי במציע, או כפוף לו. לכן, החוק יצא מנקודת הנחה, שיש להגן באופן אוטומטי על סוגים מסוימים של אנשים כאמור.

מהי התנכלות?

התנכלות, היא כל פעולה שמקורה בהטרדה מינית. כל התייחסות שחוזרת ונשנית, וכל פעולה שמוגדרת בתור הטרדה מינית, הנעשית מספר פעמים, הם בעצם התנכלות. החוק אוסר על הטרדה מינית, והוא אוסר גם ובנפרד על התנכלות.

מהי הסנקציה הפלילית על הטרדה מינית?

ישנו מדרג של עבירות ועונשים בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית. ראשית, העונש על "התנכלות", עומד על 3 שנות מאסר. שנית, העונש על הטרדה מינית עומד על בין 4-2 שנות מאסר בהתאם לנסיבות. העונש על התנכלות בנסיבות של יחסי כפיפות, כפי שהוצג לעיל, עומד על 4 שנות מאסר. אם הוטרדתם מינית, אתם רשאים לפנות לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה על כך, שכן עסקינן בעבירה פלילית חמורה.

האם ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין הטרדה מינית?

התשובה היא בחיוב. הטרדה מינית היא אינה רק עבירה פלילית חמורה, אלא שהיא גם מהווה עוולה אזרחית, שבגינה ניתן להגיש תביעה משפטית.

החוק קובע שבמקרים שבהם אדם שהוטרד מינית מגיש תביעה אזרחית, הוא רשאי לתבוע סכום של עד 120,000 ₪, ללא כל הוכחת נזק. בכך בעצם החוק מקל על מי שנפגע מהטרדה מינית, מהצורך להוכיח נזקים שנגרמו לו כתוצאה מההטרדה המינית. ככל שנגרם למי שהוטרד מינית נזק, הרי שהוא יכול גם להוכיח את נזקיו, ואז לקבל פיצויים גבוהים יותר מהסכום הקבוע לעיל.

האם מעסיק במקום העבודה צריך לפעול כדי למנוע הטרדה מינית?

התשובה היא בחיוב, החוק למניעת הטרדה מינית נועד בין היתר למנוע מקרים של הטרדה מינית במקום העבודה, ושל ניצול יחסי כפיפות במקום העבודה. החוק רואה משמעות רבה לאופן ההתייחסות של המעסיקים בכל הנוגע להטרדות מיניות.

לדוגמא, החוק מחייב מעסיק לקבוע נוהל להגשת תלונות במקום העבודה, במקרים של הטרדה מינית. בנוסף, ככל שמדובר במקום עבודה שמעסיק יותר מ- 25 אנשים, החוק מחייב את המעסיק לתלות תקנון הטרדה מינית, שיקבע את דרכי הגשת התלונה, אופן הטיפול והאיסור על הטרדה מינית.

מי שנפגע מהטרדה מינית במקום העבודה, יכול להגיש תביעה גם ובנפרד, נגד המעסיק, ככל שהאחרון לא טיפל או לא פעל בהתאם לחוק או כאשר הוא לא מנע את התרחשותה של ההטרדה המינית. החוק אף מקל מאוד עם נפגע מהטרדה מינית במקום העבודה, שכן החוק מטיל על המעסיק להוכיח כי פעל כדין.