הטרדה מינית במגזר החרדי (מדריך משפטי)

הטרדות מיניות, הן פגע רע בכל חברה, והן מהוות עבירה פלילית ועוולה אזרחית גם יחד. ההתמודדות של נפגע עם הטרדה מינית, הן מול סביבתו הקרובה והן מול רשויות אכיפת החוק, אינה פשוטה.

לעיתים, עבירות של הטרדה מינית, אינן כוללות מגע או פגיעה פיזית, ויכולות להתנהל במילים, בהתנהגות או במחוות בלבד. מעבר לכך, לרוב מעשים אלו אינם מתועדים ומתבצעים בחדרי חדרים.

לכן, לא ניתן להוכיח מעשים אלו בקלות, ומדובר במצב של "מילה מול מילה", כאשר על הנפגע להוכיח את פגיעתו של המטריד.

קושי זה מתעצם אצל נפגעים בחברה החרדית, שהיא חברה סגורה ומתבדלת. זאת, בוודאי בכל הנוגע להטרדות מיניות שמתרחשות בתוכה, שהיא אינה מעוניינת לחשוף לציבור.

היחס אל מתלוננים בחברה החרדית, לרוב יהיה שלילי, והם עלולים להיפגע מסנקציות חברתיות שיוטלו עליהם בעקבות התלונה.

מה מוגדר כהטרדה מינית?

על פי החוק למניעת הטרדה מינית, כל אחד מסוגי מעשים אלו, נחשב כהטרדה מינית:

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהנסחט נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני.
2. מעשה מגונה באדם או מעשה מגונה בפומבי.
3. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית.
4. פרסום תצלום, סרט או הקלטה שמתמקדים במיניות של אדם, כאשר הפרסום נעשה ללא הסכמתו, והוא עלול להשפיל אותו או לפגוע בו.
5. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות.
6. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כשאותו אדם הראה למטריד שאינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.

חשוב להוסיף, שכל אחד משני סוגי המעשים האחרונים, יהווה הטרדה מינית, אף אם האדם המוטרד לא הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהתייחסות או באמירות המיניות שהמטריד הפנה כלפיו. זאת, בהתייחס לאוכלוסיות הבאות:

1. קטינים.
2. חסרי ישע.
3. עובדים.
4. מטופלים במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי.
5. תלמידים.
6. סטודנטים.
7. אדם שהתייעץ עם כהן דת או מי שמציג עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות.
8. אדם שפנה לעובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו.
9. בעלי מוגבלות שמועסקים במפעל מוגן.

הייחודיות הנובעת מאופי המגזר החרדי בנוגע לתלונה על הטרדה מינית

כאמור, חשיפה של הטרדה מינית, במסגרת הגשת תלונה במשטרה וגם למול הסביבה הקרובה של הנפגע, עלולה להיות חוויה קשה. הקושי לחשוף ולהתלונן על הטרדות מיניות מתעצם, כאשר מדובר במתלונן מהמגזר החרדי. מדוע?

ראשית, החברה החרדית מאופיינת בשמרנות ובסגירות, ונושאים מיניים, בוודאי, מהווים סוג של טאבו, שאין לדבר עליו.

כמו כן, אצל החברה החרדית יש רצון עז לגונן ולשמור על הקהילה הסגורה ועל חבריה, ובפרט על אנשי מפתח שבה, שלעיתים הם-הם המעורבים במעשים מיניים אסורים.

מעבר לכך, לחברה החרדית חוסר אמון במערכות האכיפה ושלטון החוק במדינה, והם סוברים כי המדינה לא תוכל להתייחס כראוי לצרכים המיוחדים של הקהילה בכל הנוגע לטיפול בהטרדות מיניות.

לאור אלו, החברה החרדית מעדיפה לטפל בפגיעות ובהטרדות מיניות באופן פנימי הקהילה, מבלי "לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ", ולהוציא שם רע לחברה החרדית בכללותה.

לפיכך, מתלוננים רבים חוששים להתלונן במשטרה מחשש שמעמדם בקהילה הסגורה ידרדר – יחרימו אותם, ולעיתים גם את משפחתם, הם עלולים להיחשב "לא צנועים", השידוך שלהם עלול להיפגע, ועוד.

עם זאת, חשוב לדעת שיש מספר דרכי התמודדות עם הטרדה מינית בתוך החברה החרדית.

הסנקציות בגין הטרדה מינית

כאמור, הטרדה מינית מהווה הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. לפיכך, ניתן לנקוט בשני מסלולים על מנת להתמודד עם הטרדה מינית, לבחירת הנפגע:

1. המישור הפלילי: הגשת תלונה במשטרה, המתחיל הליך פלילי שעלול להיפתח כנגד המטריד. אם בסופו של ההליך יורשע המטריד, הוא צפוי לעונשים שנעים בין מאסר על תנאי ועבודות שירות, ועד למאסר בפועל למספר שנים, כתלות בחומרת העבירה ונסיבותיה.
2. המישור האזרחי: הגשת תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק כנגד המטריד. במסגרת התביעה, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי שיכול להגיע עד ל-120,000 ש"ח.

עם זאת, כאמור, לאור האופי הייחודי של חברה החרדית, ישנם מקרים בהם המתלונן לא ירצה לפרסם את פגיעתו ברבים, ולהתחיל הליך פומבי בבית משפט בערכאות "חילוניות". במקרים אלו, מומלץ לפנות לעורך דין הטרדה מינית,

המבין את נבכי החברה החרדית. עורך הדין ישמור על האינטרס של הנפגע – הן בנוגע לפיצוי המגיע לו, והן בנוגע לקודים המקובלים בחברה החרדית, וישמור על דיסקרטיות מלאה בטיפול בפגיעה.

התנכלות בשל תלונה על הטרדה מינית

בחוק למניעת הטרדה מינית, מצויה עבירה נוספת של התנכלות לאור תלונה או הגשת תביעה על הטרדה מינית. התנכלות, יכולה להיות פגיעה מכל סוג שהוא בעקבות הגשת תלונה במשטרה או הגשת תביעה בגין הטרדה מינית.

ההתנכלות יכולה להיות מופנית כלפי הנפגע עצמו, וגם כלפי כל אדם אחר שנקט פעולה או עמדה לטובת הנפגע במסגרת ההליך המשפטי. בגין התנכלות, ניתן לקבל עונש של עד שלוש שנות מאסר. כמו כן, התנכלות מהווה גם היא עוולה אזרחית, שהאדם הנפגע ממנה רשאי להגיש תביעת פיצויים אזרחית.

סיום

הקושי להיחשף בנוגע לפגיעה או להטרדה מינית שאדם עבר – קשה עבור כל נפגע. קושי זה, עבור מתלונן מהחברה החרדית, עשוי להיות כפול.

זאת, בין היתר, לאור הנורמות המקובלות בחברה החרדית והרצון שלא להוציא את בעיותיה החוצה, וכן העובדה שמדובר בחברה סגורה ו"חשדנית" כלפי רשויות אכיפת החוק.

בגין הטרדה מינית, ניתן לפתוח גם בהליך פלילי כנגד המטריד לצורך ענישתו; וגם בהליך אזרחי לצורך קבלת פיצוי מהמטריד. כמו כן, ככל שמגיש התביעה נפגע בעקבות תביעתו, הוא יכול להגיש תביעה פלילית ואזרחית נוספת בגין התנכלות. מדובר בדרך נוספת בה נפגע מינית בחברה החרדית, יכול להגן על עצמו.

אם נפגעת מינית, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין מומחה – הן בהטרדות מיניות והן ב"כללי המשחק" בחברה החרדית. זאת, על מנת למצות את הזכויות שלך למול הפוגע, באופן שישרת את האינטרס שלך בצורה המיטבית.